BOARD: sBJsTcwDc58 · REV 2 · 💾 לוח מעגלים · circuit
🌟

אליהו – מקטרג שנעשה סנגור

שיעור של הרב יהודה טאוב

האם ביאת אליהו לכל ברית היא שכר או עונש, איך הקנאי נעשה מלמד זכות, למה הוא "זכור לטוב", ולמה שרים לו דווקא במוצאי שבת

CH4CARDS16PARA58
▶ לצפייה בשיעור
אליהו הנביאברית מילהכיסא של אליהומוצאי שבתסנגוריהקנאות

U1 · חלק 1/4 · 5 רכיבים⚖️ שכר או עונש?

R01⚖️

שתי דרכים להבין

OUT ►יש שלומדים שביאת אליהו לברית היא שכר על קנאתו, ויש שלומדים שהיא עונש על שקטרג על ישראל.

השיעור הזה המשיך שיעור קודם על כיסא של אליהו, ונכנס לשאלה שעומדת ביסוד כל הנושא: למה אליהו מגיע לכל ברית מילה? האם זה שכר לאליהו, או עונש?

יש כאן שתי אפשרויות, וכל אחת מהן נשענת על מקורות. האפשרות הראשונה: שכר. אליהו הוא פנחס, ופנחס היה קנאי לה'. התורה מציגה אותו כדמות חיובית לגמרי: הוא קינא, עצר את המגפה והציל את עם ישראל, וקיבל על כך "בריתי שלום".

האפשרות השנייה: עונש. כשקוראים את מה שמסופר על אליהו בספר מלכים, נדמה שהקדוש ברוך הוא אינו מרוצה ממה שעשה. אליהו מקטרג על עם ישראל, וזה לא מוצא חן בעיני הבורא.

אז מה זה: שכר או עונש? כדי לענות, ננסה לקרוא את המקורות מקרוב, ולראות שכל צד צודק בחלק מן הדברים. בסוף נגלה שהתשובה מלמדת אותנו דבר חשוב על הדרך שבה הקדוש ברוך הוא רוצה שנדבר על בניו.

R02🔥

"חייך" – מדוע זה נשמע כעונש

OUT ►כשאליהו אמר "עזבו בריתך", ענה לו הקדוש ברוך הוא שיראה בעיניו שישראל מקיימים אותה.

בפרקי דרבי אליעזר מסופר שאליהו אמר לקדוש ברוך הוא: "עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ענה לו הקדוש ברוך הוא: אתה אומר שעזבו את בריתי? חייך, אין ישראל עושים ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך.

כשקוראים זאת כך, נשמעת כאן תוכחה. אתה קטרגת על עם ישראל. תבוא ותראה, בכל מקום ובכל דור, שהם מלים את בניהם.

ויש כאן עוד נקודה. בימי אליהו היו ודאי חוטאים, אבל אליהו לא אמר "פלוני עזב את הברית". הוא אמר "עזבו בריתך בני ישראל", כאילו כל העם כולו עזב. הוא לקח את מעשיהם של חלק והפך אותם לכלל. הרב השווה זאת לדרכו של מי שמתמקד באדם אחד ומטיל את האשמה על כולם.

לעומת זאת, אצל פנחס אין שום קושי: שם היה מעשה מסוים, של זמרי, ופנחס קם נגדו. לכן רבים לומדים שאצל פנחס זה שכר, "בריתי שלום", שהוא נעשה מלאך הברית.

R03📜

"ואת אלישע... תמשח לנביא תחתיך"

OUT ►המשך הסיפור בספר מלכים מלמד שהקדוש ברוך הוא לא היה מרוצה מן הקטרוג של אליהו.

יש ראיה נוספת לכך שהקדוש ברוך הוא לא היה מרוצה. אחרי שאליהו אמר "קַנֹּא קִנֵּאתִי", מה נאמר לו? הקדוש ברוך הוא מצווה אותו ללכת ולמשוח את אלישע: "וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט... תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ".

מה פירוש הדבר? לפי מה שהובא בשיעור, יש בזה רמז: סיימת את תפקידך. נביא שמקטרג על עמו אינו מתאים להנהיג אותו. צריך נביא אחר, שימשיך את הדרך.

ובמדרשים ובזוהר מובא שאין הקדוש ברוך הוא חפץ שילמדו על בניו קטגוריה, אלא סנגוריה. הוא רוצה שהצדיק יתפלל על דורו, כמו שעשה אברהם אבינו על סדום.

אם כן, יש לנו כאן מתח. מצד אחד, הקדוש ברוך הוא כועס על אליהו על שקטרג. מצד שני, ביאתו לברית נראית כמו כבוד גדול. איך מיישבים את שני הצדדים?

R04🪑

הכיסא המכובד – ראיה לשכר

OUT ►אילו היה זה עונש, לא היו מכינים לאליהו כיסא מכובד.

ראיה חזקה לצד של השכר באה מן הכיסא עצמו. הזוהר אומר שאדם צריך להתקין כיסא מכובד לאליהו הנביא, ולומר עליו: זה הכיסא של אליהו. ואם אינו אומר כן, אליהו אינו בא. צריך להכין לו מקום של כבוד, ואז הוא מגיע.

ואם כך, הרב שואל: אם זה עונש, למה צריך להכין לו כיסא מכובד? כיסא של כבוד מכינים למי שמכבדים אותו, לא למי שבא לשמוע תוכחה. כבר ממנהג הכיסא עצמו משמע שאין זה עונש.

עם זאת, גם הכבוד הזה יש לו גבול. הרב סיפר על מוהל שהיה אכפת לו מאוד מכבודו של אליהו. ראה שבבית הכנסת הסנדק יושב על הכיסא המפואר, ולאליהו מניחים כיסא פשוט, והחליף ביניהם. בא אליו רב ואמר לו: אי אפשר. הסנדק מקיים מצוות עשה מן התורה, ונמשל בחז"ל למזבח. הכיסא של אליהו מופיע בזוהר, ולא בגמרא. אי אפשר להושיב את המקיים מצווה מן התורה על כיסא פשוט.

הפתרון הטוב ביותר, כמובן, הוא שני כיסאות מכובדים, אחד לכל אחד. כך נשמר כבודה של המצווה מן התורה, וגם כבודו של אליהו הנביא, ואין צורך לוותר על אף אחד מהם. אבל בפועל, מעט מאוד בתי כנסת מחזיקים שני כיסאות כאלה.

R05🛋️

כיסא כפול, ומנהגי הקהילות

OUT ►יש שעושים כיסא רחב עם שני מושבים, ויש הבדלים בין מנהגי הספרדים והאשכנזים.

בשיעור עלה גם הכיסא הכפול. יש כיסא עתיק עם שני מושבים, שהובא לארץ מקהילה בהונגריה, ויש היום נגרים שעושים כיסאות כפולים כאלה. האם זה מועיל? זו שאלה הלכתית. הזוהר אמר להכין כיסא לאליהו, ומי שעשה כיסא כפול הכין לו רק מושב. לכן יש שמציעים לעשות הפסק בין שני המושבים, טפח או ריפוד, כדי שיהיה ברור שזה מקום בפני עצמו.

השאלה העמוקה היא אם מותר לשבת יחד עם אליהו באותו כיסא. כמו שאסור לשבת על ספסל שמונח עליו ספר תורה, יש שאומרים שאין זה יפה לשבת יחד עם אליהו הנביא.

המשתתפים תיארו את מנהגי הקהילות. בחלק מן הקהילות הספרדיות הסנדק יושב על כיסא אליהו עצמו, יחד עמו. אצל האשכנזים מקובל יותר כיסא נפרד. הרב התלבט אם הסיבה היא שהאשכנזים מרגישים שאי אפשר לשבת יחד עם אליהו, או שהם לומדים בזוהר שצריך להכין כיסא מיוחד.

U2 · חלק 2/4 · 3 רכיבים🤍 מן הקטגוריה אל הסנגוריה

R06🤍

תיקון: מן הקטגוריה אל הסנגוריה

OUT ►אליהו נענש על קטרוגו, אבל ביאתו לכל ברית היא תיקון, ובו הוא מלמד זכות על ישראל.

איך מיישבים את המתח? אחד המפרשים מציע דבר מעניין מאוד. נכון, אליהו היה קנאי, והקטרוג שלו על עם ישראל באמת לא היה בסדר. הקדוש ברוך הוא אמר לו זאת. אבל אחר כך נתן לו הקדוש ברוך הוא אפשרות לתקן את מה שעשה.

מה פירוש? אליהו קטרג ואמר שישראל עזבו את הברית. מאז הוא מגיע לכל ברית, רואה בעיניו כמה ישראל מקיימים אותה, ומעיד על כך לפני הקדוש ברוך הוא. הביאה שלו כבר אינה עונש. היא תיקון.

וכך מתהפך הכל. מי שהיה קטגור נעשה סנגור. הוא בא ואומר: ראה כמה עם ישראל עושים דברים טובים, כמה הם שומרים את הברית בשמחה ובמסירות. ומאחר שהוא מתקן בזה את מה שקלקל, הביאה הזאת היא אפילו שכר בשבילו.

כך מתיישבים שני הצדדים. היה כאן עונש על הקטרוג, אבל העונש עצמו נעשה דרך לתיקון ולכבוד. ומה שנראה בתחילה כתוכחה, נעשה ההזדמנות הגדולה ביותר של אליהו: ללמד זכות על בני ישראל בכל דור. ויש בזה מוסר גם לנו: מי שטעה ודיבר רעה, אינו צריך להתייאש. התיקון שלו הוא ללמוד לראות את הטוב ולדבר עליו.

R07🕯️

"אני מוחל לכולם" – וורט חסידי

OUT ►לפי וורט חסידי, הקדוש ברוך הוא מוחל לכל המשתתפים בברית כדי שאליהו יוכל לבוא, ולכן הוא מכפר על ישראל.

על זה מביאים בספרי החסידות וורט יפה. כשאמר הקדוש ברוך הוא לאליהו שיבוא לכל ברית, שאל אליהו: איך אבוא? יש שם כל מיני אנשים. יש שומרי מצוות ויש שאינם שומרים, יש חוטאים. אני, הקנאי, איך אעמוד ביניהם?

אמר לו הקדוש ברוך הוא: אל תדאג. אני מוחל לאבי הבן, לסנדק ולכל המשתתפים, כדי שתוכל לבוא. ועל זה נאמר אצל פנחס: "וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". מאז, בכל פעם שאליהו מגיע לברית, הוא מביא עמו כפרה גדולה.

יש בזה חידוש גדול. הברית אינה רק מצווה של התינוק ושל אביו. כל מי שעומד שם, כל מי שבא לשמוח ולהשתתף, נכלל בכפרה הזאת. אליהו אינו בא לראות מי ראוי ומי אינו ראוי. הוא בא אל עם שכולו נמחל, כדי להעיד עליו לטובה.

וזה ממשיך בדיוק את התיקון שראינו: מי שקטרג על ישראל, נעשה עכשיו שליח של כפרה עליהם.

R08🔥

קנאות – "הלכה ואין מורין כן"

OUT ►קנאות אמיתית אינה הוראה שנותנים לאדם; היא מתפרצת לרגע, ואינה דרך חיים.

בשיעור עלתה הערה על עצם הקנאות. במעשה פנחס אמרו חז"ל: "הלכה ואין מורין כן". אם זו הלכה, למה אין מורים כך? ואם אין מורים כך, למה זו הלכה?

ההסבר שהובא: קנאות אינה דבר שאפשר לבוא ולשאול עליו את הרב, לחכות לתשובה, ואז לפעול. קנאות אמיתית היא דבר ספונטני, שמתעורר באדם ברגע מסוים מתוך כאב עמוק על כבוד שמים. ברגע שהיא נעשית מחושבת וממושכת, היא כבר אינה אותה קנאות.

ויש לכך משמעות גם לענייננו. קנאות שנמשכת לאורך זמן, שהופכת לדרך שבה מסתכלים על כל העם, עלולה להיות לא חיובית. פנחס פעל ברגע אחד, נגד מעשה מסוים, והציל את ישראל. אליהו, לעומתו, ראה את כל העם כמי שעזבו את הברית.

ולכן התיקון של אליהו הוא דווקא בעין טובה: לבוא שוב ושוב, לראות את הטוב, ולספר עליו. כך הקנאי הגדול לומד את דרכו של אברהם אבינו, שהתפלל על סדום.

U3 · חלק 3/4 · 2 רכיבים🌟 זכור לטוב

R09🌟

למה דווקא "זכור לטוב"?

OUT ►על מת אומרים "זכרונו לברכה", ועל אליהו, שלא מת, אומרים "זכור לטוב".

ומכאן לשאלה שכולנו מכירים. תמיד מוסיפים לשמו של אליהו הנביא שתי מילים: זכור לטוב. זה לא מנהג חדש. כבר בגמרא, במסכת ברכות, נאמר: "בא אליהו זכור לטוב ועמד לו על הפתח". הוא כמעט האדם היחיד שכתוב עליו כך.

למה? הסבר אחד פשוט מאוד. על אדם שנפטר אומרים "זכרונו לברכה". אבל אליהו לא מת. הוא עלה בסערה השמימה, והוא חי וקיים. כדי שלא יתבלבלו ויחשבו שהוא נפטר, אומרים עליו לשון אחרת: לא זכרונו לברכה, אלא זכור לטוב.

אדם מת – זכרונו לברכה. אדם חי – זכור לטוב. זו הבחנה קטנה, אבל היא מזכירה לנו בכל פעם שאליהו איננו רק דמות מן העבר. הוא ממשיך להופיע, להתגלות, לבוא לבריתות ולבשר את הגאולה. ובכל פעם שאנו אומרים "זכור לטוב", אנו גם מבקשים: שייזכר לטובה, ושיבוא אלינו בטוב.

R10🎭

"וגם חרבונה זכור לטוב"

OUT ►גם חרבונה נקרא זכור לטוב, ולפי חז"ל זה היה אליהו בדמותו.

יש עוד מקום אחד שבו מופיעה הלשון "זכור לטוב": בפורים. אנו אומרים "וגם חרבונה זכור לטוב". למה דווקא חרבונה, אחד מסריסי המלך, שהציע לתלות את המן על העץ אשר הכין למרדכי?

אמרו חז"ל שחרבונה הזה היה אליהו הנביא, שהתחפש ובא בדמותו של סריס המלך, כדי לעזור לישראל ברגע המכריע. ולכן גם עליו אומרים "זכור לטוב", כמו שאומרים על אליהו.

מה יפה הקשר הזה לכל מה שלמדנו. אליהו, שבתחילה קטרג על ישראל, נמצא כאן במגילה בצד של ישראל. הוא מופיע ברגע של סכנה, אומר את המילה הנכונה, ומטה את הכף לטובה. זה אליהו של התיקון: לא מי שמחפש את חטאי העם, אלא מי שמגיע להציל אותו. ומי שזוכה להיות לצד ישראל בשעת צרתם, ראוי שייזכר לעולם לטובה.

U4 · חלק 4/4 · 6 רכיבים🌙 אליהו ומוצאי שבת

R11🌙

למה שרים "אליהו הנביא" במוצאי שבת?

OUT ►המנהג לשיר לאליהו במוצאי שבת מוזכר כבר בטור, ויש לו כמה טעמים.

מכאן עבר הרב לשאלה נוספת: למה אנו מזכירים את אליהו הנביא דווקא במוצאי שבת? בכל בית ישראל שרים "אליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי, במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד". המנהג אינו חדש, והוא מוזכר כבר בטור.

הטעם הראשון קשור לגמרא במסכת עירובין. שם מבואר שאליהו הנביא אינו בא בערבי שבתות ובערבי ימים טובים, משום טרחה. אנשים עסוקים בהכנות לשבת, ואין להם פנאי לקבל אותו. אילו היה בא ביום שישי, היו אומרים לו כביכול: לא עכשיו, תבוא בהזדמנות אחרת.

ומה עם השבת עצמה? כאן נכנסת שאלה הלכתית מעניינת, שבגללה אין אליהו בא גם בשבת. וכשהשבת יוצאת, כבר אין שום מניעה. אחרי שלא יכול היה לבוא יומיים, ביום שישי ובשבת, עכשיו הוא יכול. ולכן אנו קוראים לו: אליהו הנביא, עכשיו אתה יכול להגיע. הגיע הזמן.

R12✈️

תחומין למעלה מעשרה

OUT ►הגמרא מסתפקת אם יש איסור תחום למעלה מעשרה טפחים, ולכן אליהו אינו בא בשבת.

למה אין אליהו בא בשבת? בשבת אסור לצאת מחוץ לתחום, אלפיים אמה מחוץ לעיר. הגמרא במסכת עירובין מסתפקת: האם האיסור הזה חל רק על מי שהולך על הקרקע, או גם על מי שעובר באוויר, למעלה מעשרה טפחים? השאלה נשארה בתיקו, בלי הכרעה. ומאחר שאליהו בא כביכול דרך האוויר, אין לנו ודאות שמותר לו לבוא בשבת.

הרב הראה שיש לשאלה הזאת השלכה מעשית מאוד בימינו: מטוס. יהודי שעלה על מטוס לפני שבת, והמטוס טס בשבת ונוחת בשבת, האם עבר על איסור תחומין? האם יש לו רק ארבע אמות במקום הנחיתה? זו סוגיה שלמה בהלכה, שתלויה בדיוק בספק הזה של הגמרא.

ולענייננו: כיוון שהספק לא הוכרע, אליהו אינו בא לבשר את הגאולה בשבת. רק במוצאי שבת, כשהספק כבר אינו קיים, הוא יכול לבוא. לכן אז אנו קוראים לו.

R13👔

ואיך הוא מגיע לבריתות בשבת?

OUT ►החתם סופר מבאר שכשאליהו מגיע כמלאך, בלי גוף, אין עליו שום הגבלה.

אבל כאן עולה שאלה פשוטה: האם הייתם פעם בברית בשבת? ודאי. וגם שם הכינו כיסא ואמרו: זה הכיסא של אליהו הנביא. ואם יש באותה שבת ברית בירושלים וברית בעיר אחרת, איך הוא מגיע לשתיהן בלי לעבור על תחומין?

על זה עונה החתם סופר. כשאליהו מגיע בתור מלאך, הוא אינו מחויב בשום דבר. כמו שנאמר על מי שנפטר שהוא חופשי מן המצוות, כך כשאליהו בא בלי גוף, אין עליו הגבלה. הוא יכול להיות כאן ושם, בלי שום בעיה.

אבל אליהו לא מת. הוא עלה בגופו בסערה השמימה. אז איך הוא בא בלי גוף? הזוהר עצמו שואל זאת, ועונה שאליהו השאיר את גופו באחד העולמות. כשהוא רוצה, הוא לובש אותו, וכשהוא אינו רוצה, אינו לובש אותו. כמו אדם שמוריד את החליפה ומניח אותה על הכיסא, ולובש אותה כשצריך.

לכן אומר החתם סופר: מה שאמרה הגמרא, שאליהו אינו יכול לעבור תחומין, נאמר רק כשהוא בא עם גוף.

R14📖

"לא בשמים היא"

OUT ►מלאך אינו יכול להכריע הלכה, ולכן כשאליהו יבוא לבשר את הגאולה ולפשוט ספקות, יבוא בגוף.

ואם כן, למה בגאולה אליהו יבוא דווקא עם גוף? כאן הביא הרב יסוד גדול. מלאך אינו יכול לפסוק הלכה, שנאמר בתורה "לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא".

הראיה מרבי יוסף קארו, בעל הבית יוסף. בספרו "מגיד מישרים" כתב את מה שאמר לו המגיד, המלאך שנגלה אליו. ובכל זאת, יש בבית יוסף מקומות רבים שבהם הוא אינו מכריע. למה לא שאל את המלאך? כי אסור לפסוק על פי מלאך. רבי יוסף קארו, האדם בגופו, הוא שצריך לפסוק בשכלו.

וכן הביא הרב מספר השאלות והתשובות "מן השמים", שבו נשאלה שאלה על תפילין של רש"י ורבנו תם. ובכל זאת אנו מניחים תפילין של רש"י, כפי שנפסק בשולחן ערוך. גם תשובה מן השמים אינה מכריעה הלכה.

מכאן: כל זמן שאליהו מתגלה כמלאך, הוא אינו יכול להכריע. כשיבוא לבשר את הגאולה ולפשוט את הספקות, יבוא כאדם בגופו. אז הוא יהיה מחויב בהלכה, ולא יוכל לבוא בשבת. לכן קוראים לו במוצאי שבת.

R15🧩

מה לומדים מן הסוגיה

כדאי לעצור ולראות כמה דברים התחברו כאן יחד. שאלה פשוטה, למה שרים לאליהו במוצאי שבת, הובילה אותנו אל סוגיית תחומין, אל שאלת המטוס, אל דברי החתם סופר והזוהר על גופו של אליהו, ואל היסוד שמלאך אינו פוסק הלכה.

ויש כאן גם הבחנה יפה בין שני תפקידיו של אליהו. בברית מילה הוא בא כמלאך, בלי גוף, ולכן הוא יכול להגיע לכל ברית, בכל מקום, גם בשבת. אבל לבשורת הגאולה הוא יבוא כאדם, כי אז יצטרך לפשוט ספקות ולהכריע הלכות, ודבר זה נמסר רק לבני אדם.

כך מתברר שהשיר הפשוט שאנו שרים סביב שולחן ההבדלה, בעיניים עצומות ובמנגינה מוכרת, נושא בתוכו תקווה מדויקת מאוד: עכשיו, כשהשבת יצאה, אין שום מניעה. אליהו יכול לבוא, ואנחנו מחכים לו.

R16👑

כותב זכויות ומלווה את המלכה

OUT ►במוצאי שבת אליהו רושם את זכויות שומרי השבת, והשירים לכבודו הם גם ליווי למלכת השבת.

הטעם השני למנהג מחזיר אותנו אל תחילת השיעור. מובא בספרים שבמוצאי שבת אליהו הנביא יושב תחת עץ החיים וכותב את זכויותיהם של שומרי השבת. הוא רושם מי שמר שבת, ואיך, ומלמד זכות על עם ישראל.

ולכן אנו מזכירים אותו דווקא במוצאי שבת, כי זה הזמן שבו הוא מלמד סנגוריה על עם ישראל. הנה אליהו של התיקון שוב: היום הוא אינו מחפש את חטאי ישראל, אלא להפך, מחפש כמה שיותר זכויות ללמד עליהם.

והטעם השלישי, שהרב אמר שנראה לו אמיתי מאוד: יש עניין גדול ללוות את השבת ביציאתה. השבת היא מלכה, ומלווים אותה בשירה. אבל במה מלווים מלכה רוחנית? בדברים רוחניים. ולכן חיברו שירים על אליהו הנביא, שמשמחים את השבת בצאתה.

בסידורים, ובעיקר בסידור האשכנזי, יש שירים רבים למוצאי שבת על אליהו הנביא. אחד המוכרים שבהם הוא "איש חסיד היה", ובשיעור השמיעו אותו בהפסקה. יהי רצון שנזכה במהרה שיבוא אליהו ויבשר לנו את הגאולה.

◉ מתוך השיעור
היום הוא אינו מחפש את חטאי ישראל, אלא להפך, מחפש כמה שיותר זכויות ללמד עליהם.
⏎ למקום בשיעור
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה